עמית ליאור

השתתפתי בסדנא של אריק קפלון לפני כמה חודשים. הבאתי לסדנא תסריט לסרט באורך מלא, "חסרי פנים", אשר אני עובד עליו מספר שנים. במהלך התהליך, התסריט נקרא במספר הזדמנויות על ידי הקרן בתהליך הפיתוח שלו – כמו כן הוצאנו אותו לקריאה סלקטיבית מדי פעם ע"מ לקבל חוו"ד ופידבק כחלק מהתהליך.

מצאתי שהסדנא של אריק היא כלי מעניין ושונה ממה שהורגלתי אליו ככותב. הסדנא מתנהלת באופן רציני ומקצועי, הפרמטרים האחידים שעל פיהם התסריט עובר ניתוח, המבוססים על דוחות קריאה מיוחדים ויורדים לעומק ולשורשי התסריט, לאור העובדה שקבוצה של כ-20 איש מנתחים אותו, מהווים חווית ניתוח והיזון שונה ומרתק. לעיתים שמעתי מגוון דעות מנוגדות לגבי נקודות מסוימות בתסריט, מה שהוביל לדיון פורה ופולמוס מעניין אשר התניע תהליך חשיבה מחודש מבחינתי על תסריט שאני מתקוטט איתו כבר שנים.

אך הדבר המעניין במיוחד בתהליך הקולקטיבי הזה הוא המקומות שמשתתפים רבים מהקבוצה העירו על אותם מקומות. כאן לדעתי היתרון הגדול של סוג הניתוח הזה: "חכמת ההמונים"... כאשר חלק גדול מהקוראים מעירים על אלמנטים זהים בתסריט, גם אם הם מביעים את זה באופנים שונים, ניכר שכנראה הרגע הזה, המהלך הדרמטי הזה, אופן פעולת הדמות וכ'... דברים שחשבת שברורים ועובדים, לא מצליחים לעבור או להיות מובנים אצל מרבית הקוראים. לצורך ענייננו, כאשר 15 מתוך 20 מאיש מעירים לך שכאן יש בעיה, או לצורך ענייננו "אומרים לך שכאן אתה שיכור" – אתה כנראה שיכור.

האווירה בסדנא, הרצינות שבה הסטודנטים ניתחו והגישו את הניתוח שלהם, לצד הניהול הרציני, המקצועי וברוך האינסייט של אריק הובילו לכך שחזרתי לשולחן העבודה, כאשר יש לי כלים טובים לטפל במספר נקודות בתסריט ואין לי ספק שהם סייעו לו להשתבח. אני ממליץ בחום על הסדנא של קפלון ככלי לכל כותב אשר רוצה לעבור חווית ניתוח עמוקה ומאתגרת וככלי שמסייע להשביח ולמצות תהליכי כתיבה.